אחת הסוגיות הרגישות והנפיצות ביותר בדיני המשפחה בישראל היא שאלת העתקת מקום המגורים עם ילדים לאחר גירושין. כאשר הורה אחד מבקש לעבור עיר, לעבור לצפון או לדרום הארץ, ולעיתים אף להגר למדינה אחרת, מתעוררת מחלוקת שעלולה להוביל להליכים משפטיים מורכבים. מה באמת קובע בית המשפט, ומה חובה לדעת לפני שמקבלים החלטה שכזו?
מה אומר החוק הישראלי?
סעיף 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות קובע ששני ההורים נדרשים לפעול בהסכמה בכל עניין מהותי הנוגע לילדים, כולל מקום המגורים ורישום למוסדות חינוך. מכאן שהורה אחד אינו יכול פשוט לארוז מזוודות ולעבור עם הילדים ללא הסכמת ההורה השני או אישור של בית המשפט לענייני משפחה. מעבר חד צדדי נחשב בפסיקה לדין עצמי ועלול לפעול לרעת ההורה שביצע אותו.
השיקולים המרכזיים של בית המשפט
עיקרון העל שמנחה את בתי המשפט בעניין זה הוא טובת הילד. כאשר מובאת בקשת העתקת מגורים, השופט בוחן מספר פרמטרים מרכזיים:
- הסיבה שלשמה מבקש ההורה לעבור, למשל שיקום כלכלי, קשרי משפחה או הזדמנויות תעסוקה.
- השפעת המעבר על הקשר בין הילד להורה שנשאר.
- גילו של הילד, צרכיו הרגשיים והחברתיים.
- המרחק בין מקומות המגורים ומשך הנסיעה בין שני הבתים.
- מסגרת החינוך המוצעת במקום החדש.
כשההורה השני מתנגד
במקרים של מחלוקת, בית המשפט מזמין את שני הצדדים, נעזר בחוות דעת של עובד סוציאלי לסדרי דין, ולעיתים אף שומע את הילד עצמו באמצעות יחידת הסיוע. ההורה המבקש לעבור נדרש להראות שהמהלך לא יפגע בזמני השהות ובקשר עם ההורה הנותר, ושקיימת לו תוכנית ברורה לשמירת הרצף בחיי הילד.
מעבר לחו"ל, סיפור מורכב יותר
כשמדובר בהגירה אל מחוץ לגבולות המדינה, הדרישות מחמירות משמעותית. בית המשפט בוחן את יציבות המדינה המארחת, את יכולת ההסתגלות של הילד ואת הסיכוי לקיים זמני שהות משמעותיים עם ההורה שנשאר בישראל. מעבר ללא הסכמה או אישור שיפוטי עלול אפילו להיחשב חטיפה בינלאומית על פי אמנת האג.
ליווי מקצועי של עו"ד אברהם הופרט
מדובר בהליכים רגישים שמשפיעים על שנים קדימה, ולכן חשוב להתנהל בהם עם יד מנוסה. עו"ד אברהם הופרט, בעל למעלה משלושים שנות ניסיון בדיני משפחה וירושה, מלווה הורים בהליכי העתקת מגורים בין ערים בישראל וברילוקיישן לחו"ל. המשרד מטפל הן בהגשת בקשות לאישור המעבר והן בייצוג הורים המבקשים להתנגד לו, מתוך הבנה שכל מקרה דורש אסטרטגיה משפטית ייחודית.
